יום שני, 21 בדצמבר 2009



השבוע נסענו לסוף שבוע במרכז, היה מאד אינטנסיבי ונחמד אבל רציתי לכתוב על תגלית שגיליתי דווקא באזור התעשיה של אריאל (ליד ברקן,המקום בו גרנו לפני שעברנו לצפון). גיסי,גבי עוז, לקח אותנו למערות קבורה עתיקות מרשימות ביופין, חצובות בסלע בידי עבודת אמן ממש. המערות נמצאות בתוך אזור התעשיה,נושקות לשטחים המיושרים, המיועדים למבני תעשיה חדשים. מערות הקבורהנמצאות בקבוצות קבוצות ולידם אפשר למצוא בריכות ניקוז גדולות ששימשו כנראה לאיסוף מי גשמים.
ואני שואל,איפה רשות הגנים, ורשות העתיקות והמועצה האזורית שומרון?
איפה כל מי שאחראי על השימור ופיתוח התירות בארץ?

האמת, שדווקא בצפון, כל הרשויות עושות עבודה מצוינת. רק בחנוכה ביקרנו בתל חצור היפה והמושקע, ובסוכות היינו בכורזים שגם הוא יפהפה ומטופח. אז מה, בגלל שמדובר בשומרון לאף אחד כבר לא איכפת? איפה המתנחלים ודורשי ארץ ישראל השלמה?
ואולי תקופת ההקפאה תפתח למשהוא את העינים ובמקום לבנות עוד שכונה ועוד מבנה ציבור, נתחיל לפתח באזור אתרי תירות מזמינים, שיביאו המוני מטיילים לאזור הזה שבחורף הוא ירוק ופורח ובמרחק יריקה מגוש דן. מה דעתכם על איזה הפנינג טיפוס על הסלעים הענקיים והמסותתים להפליא? ואולי טיולי משפחות עם פנסים אל תוך מערות הקבורה? ובצד איזה פיתה דרוזית עם לבנה ושמן זית?

אורן הוד

יום שני, 12 באוקטובר 2009







שלום חברות וחברים. קצת עידכונים ותמונות.
התקופה פה יפיפיה. הקטע של הציפורים הוא שוס שחבל על הזמן. הצימר נפתח לחברים בנתיים וזה כיף כי גם עובדים וגם נהנים וגם מתיש מאוד כי זה נון סטופ - אירוח לפני תוך כדי ואחרי אבל כיף כי גם אנחנו נהנים. אז בסוכות ניצלנו את כרטיס מטמון שעשינו טוב טוב וחרשנו את השמורות. היה ממש כיף. ביקרנו בשמורה " שלנו" החולה מספר פעמים. זה כיף כי זה קרוב, הרחוב שלנו הוא רחוב השמורה והוא מוביל לשמורה שאפשר להגיע אליה ברגל או באופנייים. היא יפה מאוד בעיני בבוקר מוקדם אפשר לראות את השקנאים ועכשיו בטח את האגורים גם באגם. היום בצהריים שמעתי מין קרקורים כאלו אז יצאתי החוצה ומעל הבית עפה להקת אגורים - איזה יופי! ואתמול בערב אני ואורן ישבנו על המרפסת לסיכום יומי ומול הבית ראינו שתי תנשמות לבנות גדולות עפות. התרגשות גדולה. וכשיוצאים טיפה החוצה אפשר לפעמים לראות להקות של שקנאים תופסות טרמיקות ומשנות את צבהן בהתאם לזוית מול השמש. שלא לדבר על להקות הדררות שמסתובבות וצועדות בין העצים - אבל זה לא מחזה נדיר כבר כמעט בשום מקום.
אורן מתרגל לעבודה לאט לאט. הבנות מתרגלות לטייל יותר וזה כיף. אני עובדת בבית ובגינה ומאוד נהנית. אבל עוד לא התרגלנו ליופי של המקום, כמו שאתם מבינים אנחנו עדיין מתלהבים. מתרגלים לזה מתישהו ?

בואו לבקר.

תהנו מהתמונות של השמורה שלנו.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

לבקשת הקהל אני מצרף כמה תמונות של הבית :







































טוב אז אוטוטו נגמר גם לי החופש הגדול. אני מתחיל לעבוד בחברת שנקראת OTI ומפתחת כרטיסים חכמים לכל מיני שימושים (פיתחו בין היתר את איזי פרק). אנחנו מתחילים להריח את סופה של תקופת המעבר צפונה שהייתה עמוסה בעשייה מרובה מצד אחד, וחששות כלכליים מצד שני.
הבנות כבר מתחילות להתאקלם, אחה"צ הן נפגשות עם חברים מביהס בגן השעשועים החדש, ורק בחושך אנחנו מצליחים לגרור אותן הביתה. לאט לאט אנחנו מכירים עוד ועוד אנשים מהישוב, נורא כיף שיש כאן אנשים מגוונים מאד בעלי מקצועות שונים ואורח חיים שונה לגמרי.
השבוע עשינו מנוי מטמון כשהלכנו לבריכת המשושים ועכשיו אנחנו ניכנס באופן חופשי לכל אתרי המים באזור.

יום שלישי, 1 בספטמבר 2009

ומי ישמור עלי ????

שלום מה שלומכם ? תגידו מילה, תספרו מה עיניינים.
אצלנו טוב עד טוב מאוד.הבנות במסגרות וזה שינוי מבורך אם כי קצת קשה לעיתים.רתם ושקד בבית ספר וטוב להן. יש חברות מתחלפות, המורות עושות רושם של נחמדות. כיף לי אם כי די תיק שאני, כמו הורים אחרים, מביאה להן ארוחת צהריים חמה לבי"ס יש אפשרות להזמין הזנה אבל שקד לא רוצה לשמוע, היא אומרת שהאוכל שלי טעים יותר... טוב אני יודעת שזאת לא ממש מחמאה אבל בכל זאת.רתם בטח תרצה גם כמו שאר הילדים כי היא עדיין לא חוותה את זה. כמו שחסר לה שאין תלבושת אחידה בבי"ס ומתבאסת מזה שהיא לא צריכה הסעות. ומיקה ? קשה לה בבקרים הפרידה אבל אחה"צ היא במצב רוח טוב. הצוות נחמד מאוד וזה מרגיע אם כי עדיין עצוב.
טוב תעזבו משטויות הן תהיינה בסדר (אני נשמעת כמו מורה ) אני זאת הבעיה.
חדשות טובות :::: אורן מצא עבודה והוא מתחיל לעבוד אחרי ראש השנה. חברת היי טק ותפקיד כמו שהיה לו - איזה מוכשר ואיזו מהירות. אפילו אנחנו לא ידענו מאיפה זה בא לנו. הם איכשהו קיבלו את הקו"ח שלו לא ברור מאיפה וזימנו ויאללה לעבודה.
הכול טוב ויפה, אבל מה איתי? אני קצת חוששת מהקטע שכל העסק פתיחתו ותיפעולו יפלו על כתפי . איך אני אתמודד? מפחיד. אולי מישהו ממכם אי שם בניכר רוצה לבוא לעזור ?

זהו אז מנסים לנצל את מעט הזמן שנותר לקדם נושאים בוערים וגם להינות. היינו היום בטיול בנחל שניר - מקסים מומלץ בקור. יש שם זרימה נהדרת והמסלול יפיפה.

בהזדמנות זאת אני רוצה לאחל שנה טובה של התחלות חדשות, אל תפחדו להעז וללכת רחוק (אבל לחזור למרכז לפחות פעם בחודש..)
נשיקות.
שירלי.

יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

טוב אם אין ברירה אז גם אני צריך לכתוב, אחרי הכל עבודות השיפוץ שאנחנו עושים בבית נותנים המון זמן למחשבות להתרוצץ בראש. אנחנו כבר למעלה מחודש ביסוד המעלה ועדיין מרגישים בטיול. הנופים כאן ממש עוצרי נשימה, ממזרח אנחנו משקיפים על הרי הגולן, מצפון החרמון וממערב רכס הרי נפתלי ואנחנו בעמק החולה. עמק בגובה 70 מטר מעל פני הים שדרכו זורם הירדן לכינרת. כילד, גדלתי באחת הגבעות של גבעתיים ותמיד חשבתי שעדיף לגור בעמק כי כשרוכבים באופניים אף פעם אין כח לטפס בדרך חזרה הביתה. ובאמת, המישוריות האין סופית הזאת בעמק פשוט מזמינה רכיבה על אופניים. שבוע שעבר פינקתי את עצמי באופניים יד שניה שקניתי בקיבוץ חולתה לידנו ועכשיו יש לכולנו אופניים מה שהופך אותנו למשפחה רוכבת. מדי פעם אנחנו קופצים לירדן שנמצא במרחק 2 קילומטר מהבית שלנו, וכמו שאמר הרקליטוס "אין אדם טובל באותו נהר פעמיים". החוויה בכל פעם שונה לגמרי, אפילו גובה המים משתנה באופן דרמטי (ב- 40 ס"מ !!!). החום של אוגוסט אמנם מורגש כאן במלוא עוצמתו, אבל אותותו אוגוסט מאחורינו ובמקומו מגיעה עונת הנדידה (שמעתי שבעונה העגורים מעירים את התושבים כאן בצרחות איומות).
עד כאן להפעם.
אורן

יום שבת, 22 באוגוסט 2009

סופ"ש בעיר הגדולה

הי. חזרנו אתמול מסוף שבוע בצימרים בת"א וגבעתיים.היה כיף.
יום חמישי אחרי נסיעה עם המון עצירות בדרך כדי לברר מחירים עיצובים וכו' הגענו מותשים לת"א.אכלנו משהו מהיר התקלחנו וקילחנו את הבנות ויצאנו אורן ואני. אהה סוף סוף שקט.. היינו צריכים להגיע לתיאטרון נוגה ונתקנו בפקקים כי בדיוק נגמר המשחק בבלומפילד. אני רצתי ברגל להופעה כדי לשמור לנו את המקום (כי פעם קודמת שהיינו שם ואיחרנו(תמיד אנחנו מאחרים) לא נתנו לנו להכנס למקומות שלנו אלא הכניסו אותנו למעלה - כמובן שהתגנבנו למקומות שלנו די מהר (אני אמנם מארגטינה אבל אורן נולד פה)))). אורן הגיע בנחת אחרי 15 דק' ועדיין היה צריך להמתין איתי עד שההופעה תתחיל.
אני מאוד נהנתי מההופעה. אהוד שר (אה עוד לא אמרתי מדובר בהופעה של אהוד בנאי) שרים ישנים וחדשים. אז מהחדשים חלק נהנתי וחלק לא.העיבודים לשירים הישנים היו מאוד יפים בעיני - הכניסו הרבה כסאח - נתנו בראש (ככה הצעירים אומרים - לא?). עבור אורן זה היה פחות מוצלח ויותר ארוך.
אח"כ הסתובבנו קצת בשוק הפישפשים שכבר כמעט נסגר והלכנו לישון.
בבוקר ויתרנו על הקפה בצימר של סבתא וסבא ויצאנו לת"א לבד. אהה סוף סוף שקט..ישבנו לקפה ב loveeat - פיזטזנו על המקום כבר הרבה זמן.הסתובבנו ברגל כל היום ובאוטובוסים (אחלה דבר) היינו בהרצל, אלנבי, נחלת בנימין, דיזינגוף וגם הגענו לשוק הפיפשים שכבר כמעט נסגר. לא קנינו הרבה. אני אוהבת בזמן האחרון להסתובב לרצות לקנות כל מיני דברים ןלא לקנות בסוף- אני מרגישה שאני מרוויחה ככה הרבה כסף- כי הכנסה אחרת אין לי.אבל קניתי לי נעליים מגניבות. בכל זאת, הישיל נמר חברבורותיו?
אחה"צ חזרנו לצימר עשינו check out ולקחנו את הבנות איתנו לפארק. אורן לשחק כדורעף ואנחנו לגן שעשועים. למי שלא ידע לא ראה בנו בפארק לאומי ברמת גן גן שעשועים חדש מ ד ל י ק שקד אמרה ואני מצטטת "שווה יותר מהדיאדה וזה בחינם". באמת מומלץ.
בערב חגגנו יום הולדת לסבתא. היינו בקבלת שבת של בית תפילה בנמל רקדנו עם כלה וחתן שזה עתה נישאו (קטע קצת מוזר - רק בת"א יכול להיות)ואח"כ ארוחת ערב במסעדה. אחרי זה אני הלכתי לפגוש חברה והיה כיף לי (הי אילנית) אה ועם ליזה אחותי לא דיברתי (היא פשוט רצתה שאזכיר אותה בבלוג..).
בשבת לאחר שקמנו והתארגנו חזרנו הביתה.
היה כיף בצימרים במרכז. במיוחד לפגוש את האנשים. יש עוד הרבה שעדיין לא הספקנו.כרגע אין לנו תאריך נוסף לנסיעה למרכז ויש בזה נחת.
ונסיים בקטע משירו של אהוד: " הלב שקפא הפשיר, לא חוזר לעיר, ממשיך לנסוע.." למרות שנראה לי שאני ארצה לחזור לעיר בפנסיה. אבל יש עוד כמה שנים עד אז.