יום שבת, 1 באוגוסט 2009

נחתנו

שלום לכולם
הציעו לנו (חברי המעבודה) לכתוב בלוג על מנת לשתף את כל חברנו המתעניינים אודותנו במסע אליו יצאנו. קבלנו את ההצעה. נשתדל לעדכן פה שנינו (ואולי אף יותר)- אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.

אז תחילה נספר שכשהתחלנו את התהליך הורמו הרבה גבות. הייתה לנו הרגשה מהסביבה שאנחנו עושים משהו מסוכן ללא כל סיבה נראית לעין.הרי יש לנו כל מה שצריך בחיים. משפחה נהדרת, בית יפה ועבודות טובות. וזה נכון, ובכל זאת הרגשנו שאנחנו לא בדרך הנכונה - לנו.היינו שנינו חייבים שינוי והחלטנו לנסות ולהגשים משהו שתמיד דגדג לנו בלב. אז החלטנו לארוז את המשפחה הנהדרת שלנו ולחפש מקום עם פוטנציאל להגשמת החזון. אחרי חיפושים מפרכים מצאנו את חלקת האלוהים שלנו ביסוד המעלה. התחלנו להתארגן למעבר.
ההכנות היו קשות מלחיצות ומפרכות. הסביבה (זה אתם) הפכה יותר תומכת ומפרגנת- וזה באמת מאוד חיזק!! תמיד ניקרה (ועדיין) השאלה האם אנחנו עושים את הדבר הנכון ? האם הבחירות שבחרנו טובות לבנותינו? אבל התנחמנו בעובדה שאפשר תמיד לסגת ולחזור אחורה.
לסיום התחילה הזה אני רוצה לומר לסביבה (שזה כמו שאמרנו אתם) - תודה! על כל התמיכה והעידוד וגם הדאגה הכול מראה על אהבה.
ועכשיו אנחנו פה. יש כל כך הרבה עבודה שאנחנו כל יום לא יודעים ממה להתחיל. הארגזים רובם פורקו אמנם למקומות זמניים..עד שיהיו מדפים\ארון אבל יש עדיין דברים שמקום הימצאם לא ידוע. התחלנו לשפץ את יחידת הדיור הצמודה לבית כדי לנסות ולהשכיר אותה פר לילה כבר בתקופה הקרובה. היום התחלנו קצת לרענן את הגינה. ככה צעד אחרי צעד - בסוף נגיע.
האיזור מטריף ואנחנו לא מפסיקים להתלהב מהרי גולן באופק (נצבים עוד בדממה) והמישורים עטורי המטעים שנתין לרכב דרכם עד הירדן (דבר שעושה אותי פשוט מאושרת) המושבה היפה הזאת (אנחנו גרים ליד רחוב המייסדים היפה),הקירבה לקיבוץ חולתה (תמיד רציתי לגור בקיבוץ ולהרגיש בלי...) וכשיוצאים לסידורים בעיר (חצור\ראש פינה) הנוף המתחלף מנקה את הנשמה.תענוג.
מבחינת האוכלוסיה יצא לנו להכיר כבר שכנים נחמדים מאוד ועוד זוג שגר פה בסביבה אבל אף אחד לא ממש חיכה לבואנו עם זרועות פתוחות וזר פרחים. אז קצת בודד ולבנות קצת משעמם הן רב היום מול הקופסה השחורה הזאת, ואנחנו די עסוקים. אנחנו עושים דברים לקראת הערב כמו טיול רגלי\אופניים פה בסביבה,בריכה, ירדן, קניות, לפעמים נפגשים עם משפחה או חברים שגרים בגוש שגב - עכשיו שאני חושבת על זה אין להן מה להתלונן בסך הכול חופש סטנדרטי, אבל הן מתלוננות בכול מקרה.שוין.
סוף שבוע הזה ניסע לברקן וניתן לבנות קצת חברים ישנים.
טוב יאללה מאוחר כולם כבר ישנים- אני הולכת גם. לילה טוב.

4 תגובות:

  1. שירלי יקרה... דווקא אני מגיבה ראשונה..כמעט לא חברה..אבל חברה טובה של ליזה..זה גם נחשב!!! ובת זוג של מוטי - מאוד מאוד נחשב ....

    אני מוקסמת מאנשים שמגשימים חלומות..וכן..תמיד יהיו שירימו גבה... אבל כשיש זוגיות טובה ילדים נפלאים..אז הכל אפשרי..ואני מאמינה שהזמן יעשה את שלו ולאט לאט תמצאו את שחפשתם..זה בטח לא קורה ביום אחד... כמה מאיתנו אומרים שהלואי והיה להם את האומץ לעשות שינוי שכזה ולא עושים זאת?? המונים..אז ישר כח על האומץ בלקום ולשנות ובעיקר על האומץ להגשים חלום ישן.. מאחלת לכם המון המון הצלחה ..!!

    השבמחק
  2. שירלי אח אח. הקנאה נוזלת.
    אין כמו בלוג לתעד את מה שעובר עליכם ...

    התמונות ששלחת נראות מעוררות תיאבון ועושות חשק לעבור לגור בצפון (או לפחות לקחת סוף שבוע באיזה צימר...).

    מקווה שתהנו ולא תתיאשו.

    שיהיה הרבה בכיף.

    השבמחק
  3. This is great. I hope you keep this blog updated! Good luck

    השבמחק
  4. איזה כיף לקבל תגובות ממכם !! משמח מאוד.

    השבמחק