טוב אם אין ברירה אז גם אני צריך לכתוב, אחרי הכל עבודות השיפוץ שאנחנו עושים בבית נותנים המון זמן למחשבות להתרוצץ בראש. אנחנו כבר למעלה מחודש ביסוד המעלה ועדיין מרגישים בטיול. הנופים כאן ממש עוצרי נשימה, ממזרח אנחנו משקיפים על הרי הגולן, מצפון החרמון וממערב רכס הרי נפתלי ואנחנו בעמק החולה. עמק בגובה 70 מטר מעל פני הים שדרכו זורם הירדן לכינרת. כילד, גדלתי באחת הגבעות של גבעתיים ותמיד חשבתי שעדיף לגור בעמק כי כשרוכבים באופניים אף פעם אין כח לטפס בדרך חזרה הביתה. ובאמת, המישוריות האין סופית הזאת בעמק פשוט מזמינה רכיבה על אופניים. שבוע שעבר פינקתי את עצמי באופניים יד שניה שקניתי בקיבוץ חולתה לידנו ועכשיו יש לכולנו אופניים מה שהופך אותנו למשפחה רוכבת. מדי פעם אנחנו קופצים לירדן שנמצא במרחק 2 קילומטר מהבית שלנו, וכמו שאמר הרקליטוס "אין אדם טובל באותו נהר פעמיים". החוויה בכל פעם שונה לגמרי, אפילו גובה המים משתנה באופן דרמטי (ב- 40 ס"מ !!!). החום של אוגוסט אמנם מורגש כאן במלוא עוצמתו, אבל אותותו אוגוסט מאחורינו ובמקומו מגיעה עונת הנדידה (שמעתי שבעונה העגורים מעירים את התושבים כאן בצרחות איומות).
עד כאן להפעם.
אורן